מה הגורמים להחלטה לסיים את ההריון ולבצע השראת לידה?

• הריון עודף שנמשך מעבר לשבוע 42 עלול לגרום לסיכון לעובר. פעמים רבות מחליטים לבצע השראת הריון ולידה מוקדמת כבר משבוע 41.

• ירידת מים ופקיעת קרומים ללא לידה, מחייבים תשומת לב והחלטה לגבי השראת לידה, גם אם אין פתיחה וצוואר הרחם עדיין לא הבשיל.

• רעלת הריון (פראקלמפסיה, Preeclampsia), כמובן מסכנת את האם ולכן יש לשקול לסיים את ההריון כמה שיותר מהר.

• סכרת הריון (Maternal Diabetes), עלולה לגרום לסיבוכים בהריון ולהגדרת ההריון בסיכון. במצבים אלו יש לשקול השראת לידה בשל חשש לעובר גדול וסכנה לעובר וליולדת.

• זיהום מי שפיר (כוריואמניוניטיס, Chorioamnionitis), בשליה או בחבל הטבור, עלול למצוקה עוברית ולצורך להקדמת הלידה.

• אנמיה עוברית (Alloimmunization with Fetal Anemia) היא תגובה חיסונית שעלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר. במצב זה יש לשקול הקדמת הלידה.

• מצבים נוספים שיש סיכון בהמשך ההריון, לדוגמה: עיכוב בהתפתחות העובר ברחם, מיעוט מי שפיר, חוסר בתחושה של תנועות העובר, חריגות חשודות במעקב דופק העובר ועוד.

מקרים של רשלנות רפואית

• מוכרת תביעת רשלנות רפואית בהשראת לידה כאשר ניתנה כמות פיטוצין רבה מידי למשך זמן ארוך מידי ליולדת, שגרמה לקריעת הרחם ואפילו לכריתתו.

• תביעת רשלנות רפואית נוספת ידועה במקרה שנעשתה השראת לידה רשלנית ולא זהירה. ליולדת נעשתה פקיעת קרומים מוקדמת מידי שלא לצורך וכן חדר הניתוח לא היה ערוך לשליפת העובר, שנולד עם פגיעה נוירולוגית. התינוק סבל מתשניק קשה, שגרם לשיתוק מוחין ולשיתוק מסוג קוודריפלגיה.

• יולדת גם הגישה תביעה בשל רשלנות רפואית, במקרה של קריסת רחם שהטיפול הרשלני בהשראת הלידה שלא לצורך, גרם למות העובר ולכריתת הרחם.

• כל מקרה של פגיעה ביולדת או בתינוק כתוצאה מרשלנות בהשראת הלידה שגורמת לנזקים חמורים.